<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן נ"ט</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
ה"ג. גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה של נטע רבעי הן או של עזיקה הן. והכי פיר' גוי תגר שלקח פירות מישראל והיינו דקאמר' בשוק כדרך חמרים שלוקחין מבעלי בתים. ואמר פירות הללו של ערלה הן. כלומר אין יותר מג' שנים שניטע האילן של עזיקה ילדה הגדילה בשימור כדכת' ויעזקהו וכו'. ובשביעית דבר השמור אסור אפי' לפני הביעור כדאמרי' בתורת כהנים ואת עינבי נזירך לא תבצור מן המופקר אתה בוצר ואי אתה בוצר מן המשומר. וגבי לוקח מחבירו לולב בשביעית אמרינן בסוכה [ל"ט ע"א] דאין לוקחין מן המשומר אפי' בחצי איסר. ורבינו שלמה פירש הטעם לפי שעם הארץ כיון ששומרו מערים למוכרו. ואינו כן דאיש(ט)תמיטתיה ההוא דתורת כהנים. מכל הני שמעינן דפירות שביעית שהן משומרין אסורין. הילכך הא דקאמר של עזקה הן בשביעית קאמר והוה לן למיסר. קמ"ל בריית' דלא מהימן דלהשביח מקחו קא מיכוין כי פירות של ילדה גסין ורכין מפירות של זקינה וכן פירות מגן נשמר טובים מפירות גן הפקר דהפקר קשיא ליה מיא ואינן מתוקנין ולא מבושלין כל צרכן. ומה שמקשה רבינו שלמה על לשון רבותיו שפירשו עזיקה כמו שפי' וקשיא ליה דלפני הביעור בין משומר בין שאינו משומר מותר אינה קשיא דאף לפני הביעור משומר אסור כדפרישי'.
